אני קצת מודאגת

אני מרגישה שאני קצת "נושרת" מהתהליך שלי.

אני מרגישה שביותר מדי ימים בשבועיים האחרונים סטיתי מהתכנית שלי וויתרתי לעצמי.

מצד שני, אני בתקופה מאוד עמוסה.  אני לא מצליחה למצוא זמן לעדכן את מה שאני אוכלת במחשב, הכל בדיליי של שעות, מה שמקשה עלי לתכנן.  לא בישלתי זמן רב מאותה הסיבה, וכל האוכל שהקפאתי נגמר.  והמקרר ריק כמעט לגמרי.  עכשיו ששוב קיץ גם יקשה עליו יותר לשמור על האוכל שלי טרי ומזמין, מה שאילץ אותי לעשות קניות לעיתים יותר קרובות, מה שידרוש יותר זמן שיוקדש לכך – זמן שאין לי, וחוזר חלילה.  גם מייבש המזון עומד לו מיותם.  עשיתי שופינג פירות אצל ההורים, כי הם ממילא נסעו לחו"ל ורוקנתי להם את המקרר.  בדרך אכלתי גם קצת שוקולד.  אוף.

ודווקא בשבועים האלה רציתי לחסוך קלוריות לקראת החתונה של חברי הטוב, וה ממש לא הלך.  כבר יומיים אני במתח מאיך שאסתדר שם עם אוכל ושתיה בלי להרגיש שאני מפסידה ומתנזרת.

אני מרגישה שזה לא מקום כל כך טוב שלי עכשיו, כי אני שוב מתמלאת ברגשות אשמה.  אני מרגישה שאני צריכה לעשות איזה שהוא שינוי כדי לחזור קצת יותר לתלם, ולקבל מוטיבציה מחודשת.  העדכונים בספארק הפכו למשהו שגרתי, וגם צבירת הנקודות, וגם הכתיבה בבלוג.  גם העובדה שהתחלתי להיות פעילה יותר בפורום "לרזות בראש אחר" בתפוז עוזרת לי, אבל עדיין קשה לי להתבטא ולבקש עזרה, אלא בעיקר אני תומכת ונותנת לאחרים, ממה שלמדתי בספארק.

אני מרגישה שהעומס וחוסר המנוחה מאוד פוגעים ביכולת שלי להתגייס למען עצמי וגוזלים מהאנרגיה שהייתי רוצה להשקיע בתהליך הזה.

אני משתדלת לראות את הכיוונים הטובים במה שקורה, שעדיין אני יחסית בשליטה ומקפידה לא להיות רעבה ולאזן את המזון שלי.  אבל זה קשה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה מחשבות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s