לא מי יודע מה

כשלא נעים לי להיות בבית שלי, אני מבינה שעברתי את הגבול.

הכביסה על המתקן כבר מזמן יבשה ואפילו חצי מקופלת. אני ל אמוצאת כוחות להכניס לארון, כי בארון הבגדים יש מהפכה וזה רק מזכיר לי שאני צריכה כבר להעלות בגדי קיץ ולהוריד בגדי חורף ורק מלכתוב את זה אני נהיית עייפה.

שטפתי כלים סוף סוף, סוג של התקדמות.  האמבטיה במצב לא רע מאז שאני מעבירה בה מגב ומגבת פעם ביום-יומיים.

אבל האבק מצטבר, ויש איזורים בבית שממש נראים נורא – רק שהם נסתרים ורק אני מגיעה אליהם.

גיגית הכביסה שלי מלאה בספרים וניירת – דברים שלעולם לא אמצא סתם כך.

וכמעט איבדתי צ'ק על סך 2000 ש"ח – באמת כדאי שאהיה קצת יותר מאורגנת!

ובעיקר כל זה מדכא אותי.  כשהערמות מצטברות ככה זה נראה בלתי אפשרי להתחיל, בלי שזה יקח 18 יום רצופים להשתלט על הכל, כשהמחשבה על לעסוק בסדר ונקיון 10 דקות מתישה אותי.

פוסט זה פורסם בקטגוריה היום. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s