יצאתי מהמסלול

ובכן, לא האמנתי שזה יקרה לי.
כמעט שבעה חודשים התמדתי בתכנית שלי, ירדתי 4 ק"ג (מתוך 6-8 שרציתי לרדת), הייתי מרוצה מהקצב, מהשליטה המתחדשת ומהמחמאות.  יצאתי להליכות עם חברה, חזרתי להתאמן בצורה סדירה באייקידו, היה לי כל הזמן אוכל במקרר ובמקפיא, לא עוד טייק אווי יקר ומשמין, נתתי עצות לחברות בפורום ובפרטי…
ואז…
לפני חודש וחצי הייתי בשלושה ימים של סמינר אייקידו.  הסמינר היה נהדר, וגם המקום בו שהינו היה ממש מקסים (מצוקי דרגות), והיה שם אוכל פשוט מעולה.  כמובן שלא הייתי מול המחשב ולא עדכנתי את מה שאני אוכלת באתר של SparkPeople. החלטתי גם שלא לרשום במחברת ואז להעתיק – פשוט לוותר על שלושת ימי הרישום הללו.  ממילא התאמנתי מהבוקר עד הערב, והחלטתי להנות בלי לחשוב.
ואכן, אכלתי יפה, התאמנתי בכיף, אבל מאז לא הצלחתי לחזור לרשום ביומן האכילה שלי.
שזה כשלעצמו לא כל כך נורא, אבל גם איכשהו למרות שהסמינר היה כ"כ מדהים, התחלתי להגיע פחות ופחות לאימונים.
למעשה ברגעים אלה ממש אני אמורה להיות בדרך לאימון, משהו שחיכיתי לו כל השבוע, אבל אני לא מצליחה להוציא את עצמי מהבית ממצב של רביצה מול טלויזיה ומחשב.  הלו"ז שלי מאפשר לי להגיע רק לאימון של יום חמישי, אבל בימי חמישי בד"כ אני עייפה מכל השבוע ונורא קשה לי לצאת מהבית.
נו, יש לי אלף תירוצים, אף אחד מהם לא תופס, אני יודעת שאם הייתי הולכת לאימון היה לי הרבה יותר כיף ממה שעכשיו, גם הייתי נהנית וגם לא מרגישה אשמה.
בשבועות האחרונים בן הזוג שלי ואני מחפשים דירה לעבור אליה יחד.  זה מאוד קשה ומאוד מלחיץ, כי המחירים בשמים ושנינו מאוד אוהבים את השכונה וקשה לנו לעזוב אותה לטובת איזור זול יותר, גם אם הדירה תהיה מרווחת יותר.  גם מלחיצה אותי המחשבה של לעבור לגור איתו  – פשוט בגלל שזה שינוי משמעותי של מערכת היחסים שלנו, שמצד אחד אני מצפה לו מאוד ומצד שני הוא כמובן מפחיד בצד זה שהוא מרגש.  בכל התקופה הזו אני ממש מזניחה את עצמי ואת הבית.  הכל פה מבולגן, המון כלים בכיור, אין לי זמן וסבלנות לבשל אז אני חיה על טייק אווי שזה משמין ויקר, ובעיקר אני לא מצליחה לחזור לתלם! אני זוכרת שסביב מעבר הדירה הקודם שלי (מירושלים לת"א) גם עליתי במשקל, כי בימים של חיפוש דירה לא הצלחתי לאכול מסודר סביב ההתרוצצויות וגם כל הזמן צ'יפרתי את עצמי במתוקים והרגשתי שהלחץ וכיתותי-הרגליים בעיר שורפים קלוריות (מה שלא נכון, דה).
גם כמט לא נכנסתי לפורום, וכשבאתי לא הצלחתי להביא את עצמי לכתוב.
אז זה צעד ראשון, אני מודה שאני צריכה עזרה, אשמח לשמוע מה אתן עושות כדי לצאת ממעגל הקסמים, איך אתן מרימות את עצמכן כשאתן שוקעות לדיכי קטן או גדול, ובעיקר איך לדאוג שיהיה לי בבית מלא אוכל בריא בלי שאצטרך להתאמץ, כי אני לא במצב שאני יכולה להתאמץ גם כדי להכין אוכל – אני צריכה שזה יהיה לי פשוט.

תודה למי שקראה עד כאן.

פוסט זה פורסם בקטגוריה היום, מחשבות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s