רשימת הדברים שאני צריכה לעשות הולכת ומתארכת.
רשימת הדברים שאני רוצה לעשות קצרה יותר.
ושתי הרשימות הללו כמעט ואינן מקבילות.
לדוגמא:
אני צריכה לסדר את הבית. ועדיף – גם לנקות.
אני רוצה בית מסודר.
לא דומה.
דוגמא נוספת:
אני צריכה לגמור סוף סוף את העבודה שהבטחתי לסיים הבוקר, וכבר אחר-הצהריים מאוחרים.
אני רוצה להיות אחרי העבודה הזו, כדי לנקות אותה ממחשבתי.
לא דומה.
נכון שאם אעשה את מה שאני צריכה, אשיג את מה שאני רוצה.
אבל מה שאני רוצה באמת זה שדברים יקרו מאליהם, בלי שאתאמץ, ופשוט יהיו.
אני רוצה בית גדול דיו עם משרתים שיבשלו, ינקו, יגננו, יכבסו, יגהצו, ואפילו יקלחו אותי וילבישו. וכיוון שאני אדם מוסרי, אני רוצה שהם לא יהיו מקופחים – שזו תהיה העבודה שהם בוחרים בה וממנה מתפרנסים בכבוד. פשוט כדי שלא אייסר את מצפוני על בחירות הרצון שלי.
אני רוצה לשכב על הגב כל היום, לבהות במחשב ולאכול שוקולד-מריר-תפוז, לחבק את החתול שלי, ועדיין להיות אקטיבית, סקסית ולא להשמין.
רשימת הדברים שאני צריכה לעשות כל כך ארוכה לשהעלות אותה על הכתב יהיה כמו לפתוח בלוג חדש וליצור שמות-משתמש חדשים לכל וידג'ט ווידג'ט. פירוש המטאפורה: זה אמור להיות פשוט ובקליק, ובתכל'ס פתאום מרימים את הראש ומבינים שעוד חמש שעות נעלמו מהחיים.
מעכשיו דיאטה 