אני?! ביקיני?!

יש לי חברה טובה שכיום מחלקת את חייה בין קנדה להודו (חצי שנה פה, חצי שנה שם) יחד עם בן-זוגה.  בהודו הם בעיקר יושבים על החוף.
היא בחורה רזה, מאלה שפשוט אף פעם לא מעניין אותן אוכל מעבר למה שהיא צריכה כדי לשבוע.  וככה היא הייתה תמיד.  והגוף שלה נעים למראה, לא כחוש מדי או משהו.  ובכל זאת יש לה דימוי גוף כל כך נמוך שזה ממש עצוב.  הרבה פעמים היא לובשת דברים ישנים וממש לא מחמיאים.
בפעם האחרונה שהיא היתה בארץ היא הכריזה שהיא חייבת בגד ים, כיון שבהודו הם כל היום בחוף.  הלכנו יחד לאבן גבירול ושכנעתי אותה למדוד ביקיני (זה היה נראה לה עד אז "חשוף מדי").  היא פשוט נראתה נהדר בכל מה שהיא מדדה, ואפילו הצליחה לתת לי ולמוכרת לשכנע אותה (במאמצים רבים) שהגוף שלה יפה.  אחרי שהיא קנתה (בעידודי הנמרץ) שני בגדי ים – אחד שחור ואחד צבעוני, החלטתי שגם לי מגיע.  נכנסתי לתא ההלבשה עם הדבר הכי ורוד-מזעזע שמצאתי שם, וכמובן שמייד ראיתי איך נשפכים לי כל מיני טאיירים מהצדדים ואיך הגוף שלי רחוק מלהיות רזה, מתוח ומהודק כמו שלה.
אבל אני הסתכלתי בראי ואהבתי את עצמי ואת מה שראיתי.  ידעתי שלשער הקטלוג כבר לא יצלמו אותי, אבל הורוד הלם אותי, ושימח אותי, ועשה לי כיף, והמוכרת עשתה לי הנחה על הסיוע במכירה לחברה שלי, וגם היא מצידה ראתה אותי זורחת בתא ההלבשה (למרות הכל!) ואמרה שאני יפה, וככה הרגשתי!
אז שקלתי יותר מהיום, אבל הרגשתי טוב יותר עם עצמי…
השבוע מדדתי את בגד הים כדי לשחזר את התחושה הטובה הזו, וזה עבד.  הסתכלתי בראי, הירכיים שלי קרצו לי, ואני נענעתי לעברן בישבן עטוף ורוד-זוהר והרגשתי טוב עם עצמי.

פוסט זה פורסם בקטגוריה מחשבות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על אני?! ביקיני?!

  1. being הגיב:

    את באמת יפה אהובתי
    {{ }}

  2. queeny הגיב:

    מותק שלי 😳 😛

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s